כאשר פעולה מסוימת מתחילה להשתלט על חיינו ומשפיעה עלינו באופן רגשי, חברתי וגופני, עולה השאלה האם מדובר בהתנהגות אובססיבית או בהתמכרות ממשית. במאמר זה נבחן את ההבדלים ואת הקווים הדקים המפרידים בין שני המונחים.
ההתנהלות האנושית נעה בין תשוקות, צרכים והרגלים יומיומיים. לעיתים, פעולות מסוימות עלולות להשתלט על חיינו באופן שגורם לנו לחשוב מחדש על הדרך שבה אנחנו מתנהלים. האם התמכרות מוגבלת רק לחומרים כמו סמים או אלכוהול, או שמא קיימות צורות אחרות של התמכרות שמתאפיינות בהתנהגות חוזרת ונשנית? פעמים רבות עולה השאלה מתי פעילות אובססיבית, כמו גלישה ברשתות החברתיות, צפייה בטלוויזיה או אפילו התעמלות מוגזמת, הופכת להתמכרות. מהן הסכנות שבפעילות אובססיבית ואיך ניתן לזהות מתי התנהגות כזו חוצה את הקו?
מהי אובססיה?
המונח "אובססיה" מתאר התנהגות שמבוססת על חשיבה כפייתית המובילה לביצוע פעולה באופן בלתי נשלט. האובססיה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון תחומים: אובססיה למראה חיצוני, אובססיה לפעילות מסוימת או אפילו אובססיה למחשבות חוזרות ונשנות. לרוב, כאשר אדם עוסק בפעולה אובססיבית, הוא מרגיש שהפעולה מספקת לו תחושת הקלה זמנית. עם זאת, השפעתה לטווח הארוך עשויה להיות שלילית. אנשים הסובלים מאובססיות נוטים לחזור שוב ושוב על הפעולה כדי להקל על תחושת המתח והחרדה הנלווים לה. אם כן, השאלה המרכזית היא מתי האובססיה הופכת להתמכרות ומהם הקריטריונים המסייעים לנו לקבוע זאת.
מהי התמכרות?
התמכרות מוגדרת כהתנהגות שקשה לשלוט בה, על אף השלכותיה השליליות הברורות. היא מתאפיינת בתחושת צורך כפייתי להמשיך ולבצע את אותה הפעולה או לצרוך את אותו המוצר, גם כאשר זה גורם נזק לבריאות הפיזית או הנפשית. התמכרות יכולה להתפתח כלפי חומרים כימיים (סמים, אלכוהול, ניקוטין) אך גם כלפי התנהגויות, כמו התמכרות להימורים, משחקי מחשב, אוכל, סקס או אפילו שימוש בטכנולוגיה. אחד המאפיינים הבולטים של התמכרות הוא קושי להפסיק את ההתנהגות למרות המודעות לתוצאותיה השליליות. ההתמכרות משבשת את חיי היומיום של האדם, משפיעה על מערכות היחסים שלו ומובילה להידרדרות כללית באיכות חייו.
מתי אובססיה הופכת להתמכרות?
הקו הדק המפריד בין אובססיה להתמכרות מצוי לרוב בשליטה (או חוסר שליטה) שיש לאדם על ההתנהגות. כאשר אדם מסוגל להפסיק פעולה מסוימת ולהימנע ממנה לפרק זמן ארוך יחסית, אף אם הפעולה מבוצעת לעיתים תכופות, לא מדובר בהכרח בהתמכרות. לעומת זאת, כאשר אותו אדם מנסה להפסיק ולא מצליח, אף שהוא מודע לכך שהפעולה מזיקה לו, ניתן לדבר על התמכרות. ההתמכרות מתאפיינת גם בסימפטומים גופניים או נפשיים במקרה של הימנעות מהפעולה, כגון תחושת חרדה, עצבנות, דיכאון או תסמיני גמילה אחרים. התפתחות ההשפעות האלו היא סימן מובהק לכך שהאדם עובר מקיום פעולה מתוך הרגל לקיום פעולה מתוך כפייה.
המוח מפתח תלות בתחושות האלו, ומתקשה לתפקד ללא הטריגר שמוביל לשחרור הדופמין. תהליך זה יוצר מעגל שקשה לשבור, וגורם לאדם לחפש באופן בלתי נשלט את הפעולה המספקת לו את תחושת העונג. ההשפעות לא מוגבלות רק למוח, אלא גם לגוף כולו, שעלול להידרדר כתוצאה מהתנהגויות מסוימות, כמו חוסר שינה, חוסר תזונה נכונה, ואף פגיעה ביחסים חברתיים ומשפחתיים.
כיצד מתמודדים עם התמכרות?
השלב הראשון בהתמודדות עם התמכרות הוא ההכרה בבעיה. אדם שמודע לכך שפעולה מסוימת משפיעה לרעה על חייו כבר נמצא בדרך הנכונה לשיפור מצבו. קיימות מספר דרכי טיפול בהתמכרות, בהן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, המיועד לשנות את דפוסי החשיבה והפעולה של האדם, וטיפולים קבוצתיים כמו מפגשי תמיכה. במקרים חמורים יותר, ישנם מרכזי גמילה המציעים טיפול אינטנסיבי הכולל ליווי רפואי. אחד הגורמים המכריעים להצלחה בתהליך הגמילה הוא הסביבה התומכת שמסייעת לאדם לעבור את התקופה הקשה.
לסיכום:
קו דק מפריד בין אובססיה להתמכרות. האדם האובססיבי עשה פעולה מתוך צורך אך עם מודעות ויכולת להתגבר. מנגד המכור לא ישלוט בדחפיו, והפסקת הפעולה בכוח עלולה לגרום להפרעה גופנית
