מחלת ההתמכרות מביאה סבל רב לא רק למכור עצמו, אלא גם לחבריו הקרובים ולמשפחתו. לעיתים בני המשפחה משקיעים את כל מרצם וחיותם במלחמה בהתמכרות, דבר הגורם לתלות יתר של המכור במשפחתו, וכן להיפך.
כיצד מתמודדים עם תלות שכזו? כיצד מחלימים ממנה? כיצד משקמים את הקשר עם בני המשפחה שנהרס עקב התמכרות לסמים והתלות שנוצרה?
שאלות אלו הן חלק קטן ממגוון השאלות הרחב שאנו, ב'רטורנו', נתקלים בו בנושא זה, וננסה לענות עליהן בצורה ממוקדת ככל האפשר במאמר שלפניכם:
מהי תלות יתר?
התמכרות היא מחלה משפחתית. היא פוגעת באורח חייהם הסדיר של בני משפחת המכור, הם עסוקים בניהול חייו של המכור במקום בניהול חייהם הפרטיים, לא משאירים מרווח נשימה לעצמם ויוצרים מצב הנקרא תלות יתר או תלות שיתופית.
תלות, באופן כללי, היא מצב שבו האדם משקיע את כל מרצו בקשר אינטנסיבי עם אדם אחר. הדבר מתבטא בטיפול יתר באדם, בניסיון לשנותו או בתקוות הנתלות בו במגוון נושאים.
ההבנה כי גם בני משפחותיהם של מכורים מפתחים תסמינים של תלות יתר וסובלים ממנה היא תובנה שחלחלה בגופים המטפלים לאורך שנים, ועם הזמן הפכה להבנה בסיסית כי לבני משפחת המכור יש חלק משמעותי בהבנת דפוסי ההתמכרות של המטופל.
ברוב המשפחות קיים למכור שותף, מישהו קרוב ואוהב שמנסה להגן על המכור ולסייע לו להתמודד עם תוצאותיה הקשות של ההתמכרות. השותף, שיוצר תלות יתר מעשית בו, תופס את המכור כחלש וחסר אונים מול התמכרותו, ובכך, לעיתים, מעניק תוקף למחשבה זהה שקיימת בראשו של המכור ומאפשר להתמכרות להמשיך להתקיים.
תסמינים בולטים של תלות יתר שבני משפחות של מכורים סובלים מהם יכולים להיות לקיחת אחריות יתר; דימוי עצמי נמוך; גבולות חדירים או חוסר גבולות מוחלט; קושי בביטוי רגשות; דפוסי שליטה, כעס וחוסר אמון במכור ובמערכת.
כיצד מתמודדים עם תלות יתר?
התמודדות עם תלות יתר במשפחות מכורים חייבת לכלול טיפול מקצועי, ובו, בדומה למכורים עצמם, ילמדו מפתחי התלות להתמודד עם דפוסי התלות, לשתף ולשמור על כנות בנוגע למצבם.
את הטיפול בתלות יתר נהוג לחלק לחמישה שלבים:
1. שלב הגילוי: בשלב זה המשפחה מבינה כי אצל המכור יש דפוס מתמשך של התמכרות, וכי זו בעיה קיימת שלא ניתן להתעלם ממנה. נעשית פניה לטיפול, ממדיה של ההתמכרות נחשפים והטיפול יתמקד בדפוסי ההכחשה וההדחקה.
2. שלב האבל: לאחר שלב גילוי ההתמכרות והבנת הסיטואציה מתעוררים כעס ותסכול עמוקים על המכור, תוך האשמה על כך ש"בחר" להישאר במצב של תלות וסבל. האבל מאופיין בכאב רגשי גדול, התנגדות ומרמור, ולעיתים אורך זמן רב לעבור ממצב הכעס והכאב למצב של התעוררות ורצון לשינוי.
3. שלב העצמאות: בשלב זה תתרחש התרחקות, פיזית או רגשית, בין האנשים שפיתחו את התלות ההדדית, במטרה לגרום להם להבין כי ניתן וצריך לתפקד באופן עצמאי. האדם יצטרך לאבחן מתי הוא צריך להיענות לדרישות הסביבה ומתי לפעול על פי צרכיו האישיים, במטרה להפסיק את התלות שנוצרה מההתמכרות ולבטל את דפוסי הריצוי.
4. שלב גיבוש הזהות: לאחר שנעשתה הפרדה בסיסית ונבנו גבולות, הטיפול ינסה לגבש זהות עצמית מסודרת של אופי מפתח התלות, כולל פיתוח יכולת הבחירה והאבחנה הנכונה האם סיטואציה מסוימת היא חלק מהתלות או לא.
5. שלב הבנייה: לאחר השלבים הקודמים ניתן לפתח מערכת יחסים בריאה, או לשקם מערכת יחסים קודמת, תוך יצירת מרחב המאפשר צמיחה וכולל נתינה מצד שני בני הזוג, בלי להרגיש שהזהות, הרצונות והצרכים נעלמים בעת הכניסה למערכת היחסים. שלב זה מלווה בטיפול זוגי או משפחתי.
