פוסט טראומה, מי לא שמע על המושג הזה, כישראלים המושג נוכח בחיינו סביב לוחמינו שחוזרים עם פוסט טראומה ממלחמות. אך PTSD היא תופעה רחבה שעלולה להופיע אחרי לא מעט סיטואציות וגם אצל מי שלא נמצא במרחבי לחימה.
פוסט-טראומה (PTSD – Post Traumatic Stress Disorder) היא תסמונת נפשית המתפתחת בעקבות חשיפה לאירועים טראומטיים. אירועים אלו יכולים להיות מלחמות, תאונות, תקיפות, או מצבים אחרים שבהם האדם חש מאוים, חסר אונים, או חווה סכנה פיזית או נפשית קיצונית. התסמונת מתבטאת בתגובות פיזיות, רגשיות וקוגניטיביות, שעלולות להשפיע על תפקודו של האדם לאורך זמן. במהלך ההיסטוריה, מלחמות היו אחד הגורמים העיקריים להתפתחות פוסט-טראומה, אך גם במצבים אחרים אנשים חווים תסמינים דומים. פוסט-טראומה אינה בלעדית לחיילים ולנפגעי קרב – כל אדם יכול לחוות את התסמונת, בעקבות חוויות שונות ומגוונות.
התסמינים העיקריים של פוסט-טראומה
תסמיני פוסט-טראומה יכולים להתפתח מיד לאחר האירוע הטראומטי, אך לעיתים הם מופיעים גם חודשים ואפילו שנים לאחר מכן. תסמינים אלו נחלקים למספר קטגוריות עיקריות;
החייאת הטראומה
אנשים הסובלים מפוסט-טראומה חווים שוב ושוב את האירוע הטראומטי בצורה של פלאשבקים, חלומות, וסיוטים. פלאשבקים הם זכרונות חדים ודומיננטיים מהאירוע, שבהם האדם מרגיש כאילו הוא חווה את הטראומה מחדש. תסמין זה יכול לגרום למתח רב ולתחושות של פחד, בלבול, ולעיתים גם תחושת אובדן שליטה. לדוגמא, חיילים שחוו קרב עלולים לשמוע קולות נפץ ולהרגיש כאילו הם שוב בשדה הקרב. מי שעבר תאונת דרכים חמורה עשוי להרגיש שוב את ההלם והפחד כאשר הוא מתקרב לכביש, גם אם אין סכנה ממשית באותו רגע.
הימנעות משיח על הטראומה
סובלים מפוסט-טראומה נוטים להימנע מכל דבר שמזכיר להם את האירוע הטראומטי. זה יכול לכלול הימנעות ממקומות מסוימים, אנשים, או פעילויות. למשל, אדם שעבר תקיפה עלול להימנע מאזורים מסוימים בעיר, או להימנע מהתקהלויות גדולות. ההימנעות הזו נובעת מהפחד לחוות מחדש את תחושת האימה או חוסר האונים שחשו בזמן האירוע. הימנעות ממגע עם טריגרים יכולה להוביל לבידוד חברתי, ירידה בתפקוד המקצועי והאישי, ואפילו לפגיעה במערכות יחסים. אנשים הסובלים מהתסמונת עלולים לחוש כעס או תסכול שאינם יכולים להתמודד עם מצבים יומיומיים בשל פחד ממפגש עם תזכורות לאירוע.
היפר-עוררות
אחד התסמינים המוכרים של פוסט-טראומה הוא עוררות יתר – מצב שבו הגוף נמצא בכוננות מתמדת, כאילו הוא עומד בפני סכנה מתקרבת. התסמינים הפיזיים של היפר-עוררות כוללים קושי בשינה, קשיים בריכוז, עצבנות יתר, התקפי כעס, ולעיתים גם תגובות פיזיות חזקות לרעשים פתאומיים. במצבים קיצוניים, היפר-עוררות יכולה לגרום להתקפי חרדה או פאניקה, המגבילים את האדם בפעולות יומיומיות פשוטות כמו נהיגה, יציאה מהבית, או ניהול שיחות שגרתיות.
שינויים במצב הרוח ובהתנהגות
פוסט-טראומה משפיעה רבות על המצב הנפשי של הסובלים ממנה. אנשים רבים חווים תחושת חוסר אונים, דיכאון, רגשות אשמה, ובושה. לעיתים קרובות, הם מרגישים כי הם אינם מסוגלים להשתחרר מהטראומה או לשקם את חייהם. תחושת הריחוק מהחיים ה"רגילים" והקושי לחזור לתפקוד מלא גורמים לפגיעה באיכות החיים. חלק מהסובלים מ-PTSD מתנתקים רגשית מהסביבה הקרובה שלהם, ומדווחים על תחושה של ניתוק מהמציאות, כאילו הם חיים במעין בועה. הם מתקשים ליהנות מפעילויות שבעבר סיפקו להם סיפוק, ובמקרים מסוימים נמנעים ממפגשים חברתיים או חוויות הדורשות מעורבות רגשית.
הקשר למלחמות ומצבים נוספים
הקשר בין פוסט-טראומה למלחמות הוא ידוע ונחקר רבות. חיילים שנחשפים לאירועים קיצוניים במהלך השירות הצבאי נוטים לפתח PTSD בעקבות הקרבות, הפציעות, או אובדן חברים לנשק. תופעה זו מוכרת גם בשם "הלם קרב" ומתרחשת בכל רחבי העולם. אולם, פוסט-טראומה אינה מוגבלת רק לחיילים. אנשים שעברו תאונות דרכים, אסונות טבע, תקיפות מיניות, אלימות במשפחה, ואפילו עדים לאירועים קשים יכולים לסבול מהתסמונת. הנפגעים חווים תחושת אובדן שליטה באירוע הקשה, ופוסט-טראומה היא הדרך שבה המוח והגוף מגיבים ללחץ העצום שהיה בהם בזמן האירוע.
דרכי התמודדות עם פוסט-טראומה
הטיפול בפוסט-טראומה הוא מורכב ודורש גישה רב-מערכתית. תחילה, חשוב שהאדם יכיר בכך שהוא סובל מהתסמונת ויבקש עזרה. טיפול פסיכולוגי הוא מרכיב מרכזי בהחלמה, וכולל טיפולים כמו חווה טיפולית, טיפול בחשיפה (exposure therapy), שבו המטופל לומד להתמודד עם זיכרונות האירוע בצורה מבוקרת, וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), המסייע בשינוי דפוסי חשיבה שליליים. בנוסף לטיפולים הפסיכולוגיים, ישנם מצבים בהם נדרשת גם התערבות תרופתית, כמו מתן תרופות נוגדות חרדה ודיכאון, המיועדות לסייע במיתון התסמינים. חשוב שהטיפול יתבצע בליווי מקצועי ובהתאמה אישית למצבו של המטופל.
אל תתנו להם להתמודד לבד
מעבר לטיפול המקצועי, תמיכה חברתית היא גורם מכריע בהחלמה מפוסט-טראומה. קשרים עם משפחה, חברים, או קבוצות תמיכה מאפשרים לסובלים מהתסמונת להרגיש שהם לא לבד, ויש מי שמבין את הקשיים שהם חווים.
לסיכום:
פוסט-טראומה היא תסמונת מורכבת ורב-ממדית שמשפיעה על כל היבט בחייו של האדם. היא אינה מוגבלת למי שחווה מלחמות, אלא נוגעת גם לאנשים שעברו חוויות טראומטיות אחרות. התסמינים של התסמונת – פלאשבקים, הימנעות, היפר-עוררות ושינויים במצב הרוח – יכולים לשבש את החיים, אך בעזרת טיפול מתאים, ניתן להתמודד איתם ולשפר את איכות החיים.
