המסע להחלמה מהתמכרות מלא באתגרים, פיזיים ופסיכולוגיים כאחד. אחד החסמים המשמעותיים ביותר איתם מתמודדים מכורים הוא הסטיגמה הקשורה לבקשת עזרה. התפיסה המוטעית לפיה פנייה לסיוע היא סימן לחולשה, יכולה להרתיע רבים מלעשות את הצעד החשוב ביותר לקראת החלמה.
במאמר זה ננסה לנפץ את המיתוס הזה ולבסס את העובדה שבקשת עזרה בתהליך החלמה מהתמכרות אינה מעשה של חולשה; זהו, למעשה, מעשה אמיץ מאוד. מאמר זה מיועד לאנשים המתמודדים עם התמכרות, וינסה לשנות את הנרטיב סביב בקשת עזרה:
התמכרות היא יריב מסוכן, שמנסה לטרוף אנשים ברגעים החלשים ביותר שלהם. הרבה מאוד אנשים מרגישים בשבועות האחרונים שהכל מתפרק סביבם – הזוועות מטבח החמאס נחשפו, אנשים מגויסים למילואים, העבודה לא סדירה והילדים בוכים בבית מהאזעקות. הם רק רוצים לברוח קצת מהמציאות…
במאמר זה ננסה לסייע ולהסביר כיצד להישאר חזקים ולהימנע מנפילה להתמכרות או מהישנות שלה כאשר הכל סביבנו מתפורר:
התמכרות היא יריב ערמומי שאינו יודע גבולות, ולעתים קרובות היא משגשגת בפינות האפלות ביותר של חיינו. כאשר אנו מתמודדים עם המציאות הקשה של הזוועות והמלחמה שכפה עלינו ארגון הטרור חמאס, הדחף לברוח מהמציאות למקום מפלט שקט הופך למשכנע עוד יותר.
עבור אלה הלכודים בהתמכרות, או אלו העומדים על שפתה – הכאוס והלחץ של מלחמה יכולים להיות טריגר חזק שידחוף אותם אל מעמקי ההתמכרות באופן בלתי נשלט. בנסיבות קשות שכאלה, חשוב להכיר בכך שהמלחמה בהתמכרות היא לא רק אפשרית, אלא חיונית להישרדות ולבריאות הנפשית של כל אחד מאיתנו:
