איך אדם שהיה נקי יותר מעשור, בנה משפחה, קריירה וחיים חדשים, חוזר שוב לאותה תהום שכמעט הרסה אותו פעם? סיפור כואב מתוך המפגש עם התמכרות, שממחיש למה התמכרות היא הרבה יותר מהרגל רע, ולמה לפעמים גם כשאדם באמת רוצה להפסיק, זה עדיין לא מספיק.
יום ביקורי משפחות הוא יום מורכב במקומות של טיפול וגמילה – כמו ברטורנו.
בפוסט העשירי והאחרון בסדרה נפתח ההבדל בין “להיות יבש” לבין “להיות מפוכח”. לא מספיק שהאדם המכור מפסיק להשתמש; כדי להישאר נקי לאורך זמן הוא צריך לבנות דרך חיים חדשה, לעבוד על דפוסי האישיות וההתנהגות שהובילו אותו להתמכרות, ולנוע מהחזקה בכוח אל החלמה פעילה.
למה אדם שכבר איבד כמעט הכול עדיין בטוח שהפעם הוא יצליח לבד? הפוסט הזה נכנס עמוק אל תוך המוח של האדם המכור, אל הפגיעה במערכות שאמורות לעזור לנו לעצור, לחשוב, לבחור ולהחזיק מעמד, ומנסה להסביר למה התמכרות היא הרבה מעבר ל"כוח רצון".
לפעמים המכור צריך להילחם לא רק בהתמכרות שלו, אלא גם במשפחה שמסרבת להאמין שיש בעיה. ומה קורה כשהוא סוף סוף מתחיל לקחת אחריות, אבל המשפחה כבר לא יודעת איך לשחרר שליטה?
במהלך הזמן הקצר שהם באישפוזית, מטופלים מגיעים כי הם רצו, כי עודדו אותם, כי איימו עליהם, כי לא נותרה להם ברירה…
